לתפור לה כפפות מטבח.

אמנם זה לא נראה לי מסובך, אבל רציתי להתוודע לטכניקות הקיימות כדי לא לעשות שטויות. יצאתי לחפש בגוגל עם הביטוי oven mitts (כי באנגלית יש לדברים שמות מוזרים), ובחנתי כמה גזרות והדרכות לתפירה.

יש הרבה כאלה בבלוגים וערוצי יוטיוב למיניהם. התרשמתי שטכניקות הקווילטינג מאוד דומיננטיות בתחום כפפות המטבח, גם באמיתיות עם מילוי תרמי וגם בכפפות צעצוע לילדים.

והאמת היא שאין לי מושג.

אין לי מושג איך הן תופרות שם את כל הפסים המקבילים הישרים למופת האלה, ואין לי פנאי ללמוד את זה כרגע. אז החלטתי לאמץ גישה יותר פשוטה עם פחות שלבים: בד חיצוני וביטנה.

אחר כך נזכרתי שהמדפסת גם לא בדיוק עובדת, אז אי אפשר להדפיס גזרה חינמית של כפפה. אין דבר, לקחתי דף מהמדפסת, ציירתי עליו צורה שנראית לי טוב יחסית בגודל שנראה לי טוב יחסית. השתדלתי להביא בחשבון שהתוצר הסופי יהיה יותר קטן בגלל התפרים ומשום שצפוי להיות קצת נפח.

מתישהו הילדה חזרה הביתה שנוצה ולא יכולתי להמשיך בתפירה, רק לגזור או להחליף חוט במכונת התפירה או לשבת לכתוב משהו, כל מיני דברים לא רועשים. ונראה לי שזה בסדר שזה יהיה פוסט של "הנה פרויקט חצי אפוי (חיחי)" ולא הדרכה מלאה של פרויקט. בינתיים אני שמחה שהתחלתי פרויקט חדש.

ואני חושבת שגם קשת תשמח בתוצר, כי במשחקי האפייה היא בדרך כלל מבקשת כפפות, נניח כדי להוציא עוגה מהתנור במטבח הצעצוע שלה. וגם כדי להכניס סלט לתנור. בקיצור, כל מה שקשור לתנור הוא סיבה לכפפות. בינתיים היא מסתפקת בגרביים.

הפוסט כפפות מטבח הופיע לראשונה ב-כיסים ונפלאות.

הפוסט סדנאות הכיסים הופיע לראשונה ב-כיסים ונפלאות.

הכתבה התפרסמה השבוע, אז הנה הלינק.

למי שאין מ(י)נוי, אפשר גם להוריד את הכתבה מכאן.

התמונה הזאת, שצולמה עבור הכתבה, מזכירה לי שמתישהו תפרתי הציפיות הצבעוניות האלה לחלק מהכריות בסלון. אבל בעצם, הכל התחיל מהקרע ההולך והמתרחב בריפוד הספה, שהלך והשתרע על מרחבים דורשי-התייחסות. מטבע הדברים התינוקת הקפידה לנבור בו, ואמנם הערכנו את החריצות שלה אבל זה לא תרם לבריאות הספה. בהתחלה חשבתי לרפד מחדש בעצמי חלק מהספה אבל בסוף החלטתי שעדיף לעשות טלאי גדול בחלק הקרוע ולהסתפק בזה. כן, אולי זה לא יראה מוזר. אולי זה יהיה חמוד.

התלבטתי הרבה בנוגע לבחירת הבד. בסוף השתמשתי בציפה של שמיכת ילדים יד שנייה שקיבלתי אי אז לקראת הלידה. אמנם לא היו לי ציפיות גדולות מהפרויקט (חיחי) אבל אחר כך הטלאי נראה לי בודד וחשבתי שכדאי שיהיו גם ציפיות תואמות. מפה לשם, טה-דה.

אז, אם אתן חושבות להתחיל לתפור או לחזור לזה אחרי הפסקה, כיסוי לכרית זה פרויקט מעולה. עם זאת, יש די הרבה שיטות ורצוי לחשוב מראש מה רוצות. אולי בהזדמנות אני אכתוב על זה פוסט שעושה סדר בדברים ואף אכין פלייליסט של הדרכות וידאו מרחבי האינטרנט.

הפוסט כתבו עלי בעיתון הופיע לראשונה ב-כיסים ונפלאות.

המכנסיים הם בגזרה שנקראת לפעמים 'מכנסי גדילה'. הרעיון במכנסיים האלה הוא שבמקום להתאים לשלושה חודשים, כמו שקורה עם רוב בגדי התינוקות, הבגד יתאים לתקופה ארוכה בהרבה, ויגדל יחד עם הילד.ה.

בינתיים אני ממש מרוצה מהתוצאות, אז אני חושבת לדייק קצת את הגזרה ולשלב בקרוב מכנסיים כאלה כמוצר חדש בחנות.

בתמונות: חלק מזוגות המכנסיים שתפרתי בזמן האחרון.

הפוסט מכנסי גדילה הופיע לראשונה ב-כיסים ונפלאות.

עלה בדעתי שאולי כדאי שיהיה באתר גם בלוג לעדכונים, בנוסף לחשבונות ברשתות החברתיות.

ככה התוכן שלי יהיה לפחות בחלקו אצלי ולא רק בידי חברות מסחריות שיכולות להחליט לחסום או למחוק לי את העמוד לפי שיקול דעתו של איזה בוט, שלא לדבר על זה שאופן הפעולה שלהן מכתיב לי שימוש בכל מיני פורמטים של יצירת תוכן והתנסויות בעריכת וידאו (תודה, טיקטוק) שבחיים לא חשבתי שאתדרדר אליהם.

לבלוג גם יש אופי אחר ואולי הוא ימשוך קהל קצת שונה. נראה לי שזה דבר טוב.

הפוסט לכתוב על תפירה הופיע לראשונה ב-כיסים ונפלאות.